כאשר אדם חש כי הקול שלו אינו משקף את מי שהיה רוצה להנכיח, מתהווה אט אט תחושת חוסר ביטחון עצמי המעצימה עוד יותר את התופעה ההולכת ונוכחת יותר ויותר בעת הדיבור. לעיתים מקבלים תגובות על אופן הדיבור כגון: הקול שלך חזק מידי, לא שומעים- הקול שלך חלש, הדברים שלך נשמעים תוקפניים, או: אינך המורה שלי, הקול שלך מעצבן
הערות כאלו ואחרות מעוררות אי נוחות במקרה הטוב, והחלק הפחות טוב מזה שאט אט נוצר מצב של חוסר ביטחון עצמי המתקבע בנפש, דבר היוצר מחסומים של קול ודיבור בהבעה וגם בשירה.
כילדים הגענו לעולם עם יכולת קולית נרחבת, מלבד חריגים, אשר נטעה בנו תחושה שאנחנו יכולים לשחרר כל קול כמו שהוא, ללא מערכת סינון, ללא מגבלה,
עם הזמן למדנו שישנם קולות שהסביבה מעדיפה על פני מגוון קולות אחרים שאולי נעים ונוח לנו להשמיעם אך הסביבה אינה מעודדת ואף לעיתים מגיבה בכעס, בהפחדה, בהרחקה ועוד מיני תגובות שונות בהתאם לכוח הסיבולת של הסביבה להתנהלותנו הטבעית, החופשית מכל עכבות וטרם קיבלה עידון, אילוף וחינוך מובנה.
הביטחון העצמי להיות מי שאני על כל המשתמע מכך, להשמיע את קולותיי הנובעים מנפש חופשיה, שמחה ואוהבת חיים, הולך ומתאדה אט אט, בעיקר כי הסביבה לרוב נוטה לייחס להתנהגויות שמחות מידי, משוחררות מידי, אוהבות מידי, בטוחות מידי, להצמיד לכך תוויות של שיגעון, חוסר איזון, או נטיה לחוסר גבולות, ואט אט נחלש כוח השמחה המתפרצת ועמו נאלם גם הביטחון בעצמיות הטבעית ,הביטחון העצמי שהיה רק חלק טבעי מהוויתו של הילד הולך ונחלש , מי יותר מי פחות, ולעיתים מוגברת חוויית חוסר הביטחון העצמי גם בגן או בבית הספר מול המורים, המערכת הלימודית והחברים גם כן.
עם הזמן, בבגרותו האדם לומד לאמץ דרכי התנהגות אשר לא יסגירו את מצבו הפנימי מחשש למקומו בחברה, במשפחה, בעבודה ובהדרגה הוא מפתח מעין מגן, חוסן פנימי , דפוסי התנהגות המגנים עליו מפני "סכנות" של הסגרת חוסר הביטחון העצמי המתקיים בו.
לעיתים מתכחש לעצם הענין ובהתנהגותו מחצין עודף קולניות, ציניות , הומור מושחז המקרב אנשים אליו ובחברתו הכל עליז ,קליל ונחמד, אך ברגע בו הוא נשאר עם עצמו מיד עולה בו מחדש תחושת החוסר הקייים בו, כי למעשה הניסיון להסתיר אינו באמת הדרך לפתור את התחושה הזו המלווה בחוויית בדידות. אך אחד לא באמת יוכל לסייע לי להתגבר ולחזק עצמי.
אם כך איך בכל זאת ניתן לגבור ולשנות אתת התחושה הזו , שאליה מתלווים תחושות לא נעימות נוספות?
ואיך נשמע אדם אשר בתוכו מקננת תחושת חוסר הביטחון הזה?
ובכן, אם נקשיב היטב לקולו של אדם כזה נחוש לעיתים הססנות, הניכרת בקול חלש, או קטוע, או לעיתים כחכוח חוזר ונשנה בעת הדיבור, לעיתים נשימה קטועה, או קושי להתבטא,
או קושי להעלות רעיונות , מחשבות ,דעות בפני אנשים מסויימים,
נוכל לפגוש גם בקול תוקפני, רם וצעקני למדי, המנסה להוכיח, להפגין ביטחון בדעות, במחשבות,
או ביטוי, עם זאת ניכרים "סדקים" בתוך הפגנת המכובדות, השליטה, הדעתנות הזו.
לא בהכרח שאדם המדבר בקול רם, תקיף יהיה האדם בעל הביטחון העצמי האמיתי.
בעבודה הקולית בשיטת "הקול המרפא" אנו מסייעים לאדם להתחבר לחווייה של נוכחות קולית , המשחררת אותו מעכבות, מחסומים רגשיים, רגשות שלא קיבלו ביטוי, והדברים מתקיימים בקול, בדיבור, בשירה בשילוב תנועות הגוף, סיוע מערכת השרירים של כלל הגוף על מנת להנכיח את הקול בתוך תוכו של האם, כך שכל תחושה המתעוררת בו מעצימה את תחושת הקיימות ומחזקת בהדרגה את חווית הביטחון העצמי. האדם חש מסוגלות אמיתית לדבר, להתבטא, והשירה מעצימה את התחושה כי אין כאן מקום לשיפוטיות ולדיוק, אלא רק לעצם הבאת היכולת הזו לביטוי למען המטרה של חיזוק הנוכחות ותחושת הביטחון העצמי באדם.
חוויה קולית הינה חוויה עוצמתית המעוררת חיות, חיוניות ובהכרח גם תחושת ביטחון עצמי המובילה למסוגלות לשינוי, לביטוי, משחררת מהצורך להיות , לעשות ,לדבר למען מטרות חיצוניות, אלא מתעורר רצון להתחבר אל היכולת האמיתית לפעול בדרך המדוייקת לי בלבד.
ביטחון עצמי מאפשר לאדם להיות מי שהוא.
באהבה רבה
ובשמחה
דבורה אירית אלון