למעט מקרים בה השאלה עניינית וכנה אני מסווג את השאלה כסוג של התנגדות מקבוצת:
"למה שאכנס לשווק רשתי ? מי מבטיח לי א. ב. ג. וכו" (כמובן שהתשובה היא איש לא מבטיח לך, האם אתה סומך על עצמך ומה האלטרנטיבה שלך...?)
ובחזרה לענייננו, אני מדמה חברה חדשה לשוק ההון, יש חברות ייציבות עם תשואה קטנה אך בטוחה, ויש כאלה עם תשואה גבוהה מאוד אך בעלות סיכון מסויים.
בכל אשר נפנה אנחנו פועלים לפי סיכוי מול סיכון, מודדים אחד מול השני ומקבלים החלטה מושכלת.
ברור מאליו שחברה חדשה נכנסת לסטטיסטיקה כ"מסוכנת", מצד שני להיכנס לחברה "וותיקה ויציבה" יש מחיר משלו (גם מי שבחר להיות שכיר כל חייו משלם מחיר – להיות שכיר כל חייו...).
חברה וותיקה מעניקה יציבות מחבינת מוצר ומציעה בד"כ הזדמנות בינונית בצורה של רווח ממכירות ואולי רווח פאסיבי (שיורי) מסויים ומצומצם, וזאת לאחר שנים (3-5) של עבודה מאורגנת בהתמדה וחריצות.
אם אתם מכירים חברים קולגות בחברות כאלו אתם וודאי יודעים במה מדובר.
אני מוכרח לציין כי אינני אומר זאת חלילה בגנות חברות אלו, או אלו הבוחרים בדרך זו. כאמור זו דרך המבטיחה "שקט נפשי" וגם הכנסה צדדיתתוספת הכנסה נחמדה. זהו "שווק רשתי מונחה מכירות לקוחות" (למרות שלטווח הרחוק יש בו אלמנט פאסיבי מסויים).
לעומת זאת, יש ביננו אנשים המחפשים שווק רשתי כהזדמנות להתעשרות בזמן קצר יחסית, בעבודה קשה ומאומצת של כשנה, וכאן "השמיים הם הגבול".
זהו "שווק רשתי מונחה יזמות" (כמובן שלטווח הרחוק יהייה בו אלמנט של מכירות לקוחות).
קחו לדוגמא כל סוג של מוצר, עדיף מוצר חדש שפרץ לתודעה בארץ בשנה - שנתיים האחרונות כדי להמחיש את הנקודה. מי ירוויח יותר, הסוכן שהביא את המוצר לארץ או אחד ממאות אלפי המוכרים המורשים שלו...?
התזמון אם כן הוא גורם קריטי! ואם ניקח את כותבי הספרים היקרים נראה שהם עצמם הצטרפו לחברות אנונימיות בראשיתן, שהפכו לענקיות ומותגים והתעצמו עם השנים בעולם...
עכשיו שהבנו את אלמנט הסיכוי (שהוא רק פוטנציאל אשר עליכם לממש בעבודה שיטתית והתמדה), רצוי ואף הכרחי לאמוד את הסיכון שהרי ההסטורייה של השווק הרשתי (גם בארץ) רצופה בחברות שהעניקו למפיציהם בחודשים הראשונים הרבה תקווה ותגמולים מסנוורי עיניים (במונחים של הארץ), והרבה אכזבה כאשר הן התמוטטו והשאירו אחריהם מפיצים מתוסכלים שמוצאים את עצמם מספקים הסברים להרבה מאוד אנשים...