כאשר איש זקן נותר בודד ולא יכול היה לטפל בעצמו, ‏בנו לקח אותו אל ביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן הארבע. ‏ידיו של האיש רעדו, ‏ראייתו הייתה חלשה והליכתו לא יציבה.
‏מדי ערב המשפחה ישבה סביב השולחן לארוחת הערב. ‏מצבו הקשה עליו לאכול. ‏בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, ‏אכילתו הייתה קולנית והשתייה נשפכה מכוסו. ‏בנו וכלתו התעצבנו מהבלגן שנוצר.
"‏אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא "‏אמר בנו" ‏הספיק לי מהחלב על הרצפה, ‏אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות ."
‏הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסבא. ‏שם הוא ישב לבד, ‏בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. ‏מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה , ‏הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ .
‏כאשר הביטו בסבא, ‏ראו מדי פעם דמעה בפינת עיניו. ‏למרות זאת , ‏המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל. ‏נכדו בן הארבע הסתכל על כל זה בשקט.
‏יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הרצפה. ‏האב שאל את בנו עם חיוך למעשיו. ‏הילד ענה לו במתיקות :
" ‏אני מכין לך ולאימא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כאשר אגדל ."

המילים הכו בהוריו כמו מכת ברק. ‏דמעות החלו לזלוג על לחייהם.
‏למרות שלא נאמרה מילה, ‏שניהם ידעו מה יש לעשות. ‏באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה. ‏בשארית ימיו אכל את כל ארוחותיו עם המשפחה, ‏ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והרצפה או המפה התלכלכו .

בדרך החיוב נלמד מכך ש ...

1) ‏לא משנה מה קורה וכמה גרוע נראה היום , ‏החיים ממשיכים ומחר יכול להשתפר המצב .

2) ‏לא משנה מה יחסך עם הוריך , ‏הם יחסרו לך כאשר ילכו לעולמם .

3)‏ " ‏להתקיים " ‏הוא לא בהכרח " ‏לחיות "

4)‏ ‏החיים נותנים לך לפעמים הזדמנות נוספת

5)‏ אם תרדוף אחר האושר , ‏בפעמים רבות יחמוק ממך , ‏אבל אם תתרכז במשפחתך , ‏בחבריך, ‏בצרכי אחרים , ‏בעבודתך ובניסיון לעשות
הכול הכי טוב שאתה יכול , ‏האושר כבר ימצא אותך .

6)‏ ‏ההחלטות הנעשות מהלב הן בדרך כלל הנכונות .

7)‏ ‏כל יום חייבים לגעת במישהו . ‏מגע אנושי , ‏הושטת יד, ‏חיבוק חם או סתם טפיחה ידידותית קלה על הכתף אהובים על בני האדם .

8)‏ ‏נותר לי עוד ללמוד .