שאלות יצירת גירוי:

האם אתם אומרים "הלוואי ויכולתי להתפטר מהעבודה שלי"?

האם נמאס לכם לעבור מעבודה לעבודה?

האם אתם מעבירים את חייכם בתחושה של מחסור תמידי בכסף? ואומרים, הלוואי ויכולתי לעשות יותר כסף?

האם כל ההעלאה שקיבלתם השנה נאכלה ע"י המיסים?

האם אתם עובדים קשה ובעל החברה מרוויח?

האם אתם רוצים עסק שניתן לבצע בזמן הפנוי?

האם השליטה בזמן ההשקעה שלכם בעבודה תלויה בכם בלבד ועל פי מה שאתם מכתיבים?

האם העבודה שלכם תומכת בעובדים חדשים ע"י הדרכות רבות ומגוונות?

האם בעבודה שלכם הצלחה של אחד, היא גם הצלחה של אחר ובכך נמנעת ככל האפשר תחרות?

מה דעתכם על התחלת עסק כזה שכניסה אליו כרוכה בעלויות נמוכות?

מה דעתכם על עסק שאין צורך בהשכלה או תואר פורמאלי להשתלב בו?

מה דעתכם להיות בעל העסק שנהנה מהטבות מס רבות שאינן קיימות אצל העובד השכיר? מ

ה דעתכם על עסק שניתן להיכנס אליו כעסק משפחתי, ויכול לעזור בשיפור חיי הנישואין?

מה דעתכם על עסק כזה שלומדים להכיר אנשים חדשים?

מה דעתכם על עסק כזה שבמהלך העבודה אתם לומדים הרבה על ניהול עסק?

מה דעתכם על עסק שאתם למעשה הופכים לעצמאים אך אתם לא לבד. יש לכם ליווי קבוע של חונך שמלמד אתכם את העסק ולומד יחד אתכם לצמוח הלאה?

מה דעתכם על עסק שבמהלך העבודה בעסק אתם לומדים על אופיים של אנשים ואופן התנהגותם הכלכלי?

מה דעתכם על עסק שבמהלך העבודה בעסק אתם לומדים על עצמכם דברים מדהימים?

האם אתם חיים בתחושה של כעס ותסכול מכך שצריך לקום בבוקר וללכת לעבודה. למרות שיש לכם עבודה טובה עם שכר נאה, עדיין אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לקום בבוקר ולעשות את מה שאתם רוצים: בין אם זה ללכת לעבודה, ללימודים לשחק גולף וכדומה....

האם אתם רוצים לחיות בשלוות נפש בידיעה שבין אם אתם עובדים ובין אם לאו, הכסף שלכם עובד עבורכם. במילים אחרות, להיות : "עשיר"?

האם אתם כורעים תחת נטל תשלום החשבונות שלכם?

האם הביטחון האמיתי במקום העבודה הנוכחי שלכם התפוגג?

האם הביטחון הפיננסי שלכם מאוים?

האם התשובה שאתם חושבים עליה היא משרה המכניסה משכורת גבוהה?

האם נמאס לכם לשמוע את העצות הישנות בנוסח "חסכו כסף, השקיעו לטווח ארוך והגווינו?

האם אתם יודעים שהחברה של יועץ ההשקעות שלכם עושה כסף...גם כשאתם מפסידים כסף?

האם אתם מודאגים שמא לא תוכלו לעולם לפרוש מעבודה?

האם אתם סתם רוצים לבלות יותר זמן עם המשפחה?

מדוע בעצם לא לפרוש צעירים ועשירים?

האם אתם מרוויחים מה שאתם שווים?

האם אתם באמת אוהבים את מה שאתם עושים ? או מתפשרים בלית ברירה?

האם אתם רוצים לבצע את עבודתכם ב-5 השנים הבאות ? 10 השנים הבאות?

האם אתם מצליחים לאזן בין חיי המשפחה והעבודה?

האם אתם מרוצים לעבוד עבור אחרים?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שאתם יכולים לבחור את השעות שבהן אתם רוצים לעבוד?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שאתם יכולים לבחור את האנשים שאתם רוצים לעבוד איתם?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שאתם יכולים להתחיל במשרה חלקית במקביל לכל מה שאתם עושים עכשיו?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שיש בו אפשרויות טיול נהדרות בעולם אם אתם אוהבים זאת?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שיש בו יתרונות מס מעולים?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שבו אתם יכולים לחסוך בממוצע אלפי דולר לשנה לא משנה מה אתם מרוויחים בעבודה הרגילה שלכם, ואתם יכולים להציג זאת בשורה התחתונה במרבית המדינות כרווח עקב כך שיש לכם עבודה מהבית?

האם אתם רוצים לעבוד בעסק שבו אתם יכולים להתעשר מהר?

האם אתם רוצים להיות מתוגמלים על עבודת אחרים שנובע מיכולת הצמיחה של עסק רישתי הנובעת מחוק ההכפלה.

עובדות:

החיים הם משחק של זמן וכסף. אצל רוב האנשים, שנות העבודה מוגדרות בדרך כלל כשנים שבין גיל 25 ל-65. כלומר, אנו עובדים בערך 40 שנה. אם תשקיפו על חיי העבודה שלכם כעל משחק של כסף, תוכלו לפצל את המשחק שלכם לרבעונים, שכל אחד נמשך עשר שנים. (רוברט קיוסאקי)

במאמר "שלום לכן, תוכניות פנסיה" שפורסם בפורצ"ן ב-17 במרס 2003 צוין כי חברות מצליחות בארה"ב משלמות כיום 111 מיליארד דולר בכל שנה ל-21 מליון עובדים שלהן לשעבר, שכבר פרשו לגמלאות. הוצאה שנתית גדולה לחברה עבור עובדים שכבר אינם עובדים. (רוברט קיוסאקי)

עובדים רבים לעולם לא יוכלו לפרוש מהעבודה וייאלצו לעבוד עד שייתש כוחם. ככל שאוכלוסיית העולם מזדקנת, מערכות הפנסיה לעת זקנה נקלעות לקשיים בכל רחבי העולם. (רוברט קיוסאקי)

המציאות היא שעם עליית ההוצאות והתגברות התחרות הגלובלית, התוכניות מסוג הטבה נעשות יקרות מדי לפיכך, בשנת 1974 עודדו העסקים את ממשלת ארה"ב לחוקק את ERISA, חוק שהיה התחלה של התרחקות מתוכניות מוגדרות הטבה ומעבר לתוכניות שבהן העובד אחראי לפרישתו – תוכניות פנסיה מוגדרות תרומה. (רוברט קיוסאקי)

עושר הוא היכולת להחזיק מעמד עוד כך וכך ימים. לדוגמא: אם יש ברשותך 1000 ש"ח והוצאות המחייה ליום שלך הם 100 ש"ח ליום, אז העושר שלך שווה 10 ימים. עושר נמדד בזמן ולא בכסף. הוא נמדד ביכולת ההישרדות שלנו ללא עבודה. (רוברט קיוסאקי)

חישוב יחס העושר שלכם נועד להשוות את ההכנסה הפסיבית וההכנסה מתיק ההשקעות שלכם להוצאות הכוללות שלכם או לגרום לכך שההכנסות לא יעלו על ההוצאות. המשמעות תהיה אז, שתוכלו לעזוב את עבודתכם (את מקור ההכנסה מהשתכרות) ולהמשיך לקיים את רמת החיים הנוכחית שלכם. לאחר שההכנסה הפסיבית וההכנסה מתיק ההשקעות יעלו על ההוצאות שלכם, היחס יהי 1 או יותר, וסימן שיצאתם מ"מרוץ העכברים. (רוברט קיוסאקי)

הדרך הטובה ביותר, להגיע לעושר היא על ידי הגדלת ההשקעה בנכסים והקטנת ההוצאה על התחייבויות. (רוברט קיוסאקי)

הישראלי חושב כך: אני לא יודע כמה אני אחיה, ולכן אני לא רוצה לגעת בקרן החיסכון, אלא לחיות אך ורק מהריבית. יש גם שמוסיפים כי זהו סידור שמשקף יפה את הרצון להוריש לילדים משהו משמעותי. עתה כל מה שנשאר הוא לקבוע כמה כסף צריך כל חודש כדי לחיות ברמת חיים נעימה (הרבה מרואיינים דיברו על "10,000 דולר לחודש"), להניח הנחה על התשואה השוטפת של הקרן (הנחנו ריבית של 4.5%) ולחשב את ה"מספר". התוצאה: בין 2 ל-3 מיליון דולר, שהם בין 10 ל-15 מיליון שקל. (THE MARKER)

במלים אחרות, הישראלי מפנטז שיהיה לו בעת הפרישה הון נזיל של יותר מ-2 מיליון דולר, לא כולל את הבית שבו הוא מתגורר. במקרה כזה, אכן קרוב לוודאי שהוא יפרוש עשיר - ולא מדובר על חלום מנותק מהמציאות הכולל ארוחות פאר יומיות, יאכטות ומטוסים פרטיים, אלא על חיים נאים ברווחה יחסית.אלא שעתה הגיע הזמן להתפכח: אם אתם שכירים - לא תגיעו לזה. (THE MARKER)

אם אתם בממוצע של האוכלוסייה, אין לכם אפילו על מה לחלום. בעשירון ה-7 מתוך כל המדינה, כלומר בשליש הגבוה של האוכלוסייה, משתכר כל משק בית כעשרת אלפים שקל בחודש, ברוטו. אם מניחים שהוא מצליח לשים בצד כ-20% מהשכר לפנסיה בזכות ההפרשות של המעביד ושל העובד, כלומר 2,000 שקל לחודש, ומניחים שיצליח לעשות זאת על פני 30 שנה - אזי ה"מספר" שהוא יקבל בעת היציאה לגמלאות הוא כ-230 אלף דולר. זו עשירית מהסכום הנדרש כדי לפרוש עשיר. (THE MARKER)

גם העשירון ה-9 - שמרוויח כמעט 19 אלף שקל ברוטו - לא במצב הרבה יותר טוב. שם מגיע משק הבית להון של כ-670 אלף דולר. ואפילו האליטה של העשירון העליון, עם שכר ברוטו של 30 אלף שקל, לא מגרדת את המספר מלמטה. חיסכון של 20% מההכנסה יביא אותה למיליון דולר בלבד, וזהו סכום ברוטו שעליו צריך עוד לשלם שוב מס הכנסה. כן, גם על תשלומי קצבה או ריבית של פנסיונרים יש מס הכנסה מעל תקרה מסוימת. דווקא על תשלומי הביטוח לאומי אין מס, אבל ה-2,000 שקל לחודש שהוא משלם לגמלאים הם בדיחה מרושעת במיוחד. העשירון העליון אמנם לא ירעב ללחם, אבל עם מיליון דולר בצד, אפילו הוא ייאלץ להוריד את רמת החיים ברגע שיפסיק לעבוד. (THE MARKER)

אם ניקח מאה בוגרי קולג" ונעקוב אחריהם לכל אורך 45 שנה של הקריירה שלהם, לפי סטטיסטיקה של ממשלת ארה"ב עצמה. 96 מתוכם יהיו מתים או פושטי רגל. 3 יוכלו לעמוד בצרכיהם ללא עזרה ותרומה מהמשפחה, ממוסדות דת ומהממשלה. הם יעמדו בפני עצמם במה שצריך על מנת להעביר את הזמן ולא יותר מכך. ליותר מכך לא יהיה להם כסף. ורק אחד מתוך ה-100 יהיה עשיר. זו המשוואה האמיתית של העולם. (רנדי גייג)

פילזר שזכה בפרס נובל בכלכלה אומר שאנו מאבדים 500,000 משרות לשנה בעקבות טכנולוגיה. משרות שלעולם לא יחזרו. פילזר צדק בהערכה שלו מכיוון שנתונים שמאשרים זאת פורסמו על ידי חברות ייעוץ בנושא משאבי אנוש לגבי כמה משרות נעלמו בשנה הקודמת. אני חושב שככל שנתרחק מהמילניום המספר הזה יעלה ולא ירד. כתוצאה מהאינטרנט ומכמה מהר העולם הזה משתנה וכל כך הרבה דברים נהפכים לאוטומטיים. אז במקום לאבד 500,000 משרות לשנה אנו נתחיל לאבד 700,000 משרות לשנה, 800,000 ואפילו מליון משרות לשנה שייעלמו ללא החזרה. (רנדי גייג)

USA TODAY עשו סקר גדול בעזרתAARP ושאלו אנשים אם היו מעוניינים לחיות עד גיל 100? התוצאות היו ש- 63% אמרו שהם לא רוצים לחיות עד גיל 100. 43% מתוכם אמרו שמפחד מירידה בבריאות. 48% אמרו מדאגה שלא יהיה להם מספיק כסף לחיות כל כך הרבה. מה הבעיה בזה. האם אתם יכולים לדמיין מוכנות לוותר על החיים שלך מפחד שלא יהיה לך מספיק כסף לחיות אותם? (רנדי גייג)

מה לגבי המכונית? בעיתון פורסמו עשר המכוניות הנמכרות ביותר בארה"ב. כל אחת מהם היא מכונית לפושטי רגל. אם נקבץ ביחד חבורת בני 16 ונשאל אותם מה היא מכונית חלומותיהם, כמה מהם יגידו פורד אסקורד? אף אחד!! אבל למה? פורד אסקורד היא אחת מ-10 המכוניות הנמכרות ביותר בארצות הברית. אנשים קונים את המכוניות האלו מכיוון שהם וויתרו על חלומותיהם וזה מה שהם יכולים לקנות. (רנדי גייג)

שר"ש הוא היום עסק של יותר מ- 80 מיליארד דולר לשנה ופרוש ביותר מ-100 מדינות בעולם. (רנדי גייג)

ממוצע הצמיחה השנתית של החברות המשווקות בשיטת השיווק הרישתי, הוא 10%-12% כל שנה, לעומת 3%-4% צמיחה בשיטת השיווק הקימעונאי. (ד"ר צ"רלס קינג)

חברות ענק כמו ה "סיטי בנק" , ATNT שהיא חברת התקשורת הגדולה ביותר בארה"ב, ענק המכוניות "ג’נרל מוטורס" – שהוא הגדול ביותר בעולם בתחום המכוניות, חברת IBM בתחום המחשבים, MCI, ועוד ועוד חברות גדולות, בהבינן את כוחו האדיר של אמצעי שיווק זה, פתחו מחלקות מיוחדות המתמחות בשיווק רב-שיכבתי (ד"ר צ"רלס קינג)

אוניברסיטאות מכובדות, בעלות מוניטין עולמי: אוניברסירטת הרווארד, אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, אוניברסיטת יוסטון, ועוד ועוד אוניברסיטאות מכובדות, בכל רחבי העולם, פתחו קורסים וסימינרים מיוחדים בנושא השיווק הרישתי, כדי לענות על הדרישה ההולכת וגדלה, להתמחות בתחום זה (ד"ר צ"רלס קינג)

1. רובנו צורכים יותר מאשר אנו מרוויחים.

2. אנו עושים זאת על בסיס ההנחה הסבירה שעם הזמן נקבל העלאת שכר ונכסה את "האוברדרפט" שאנו צוברים היום.

3. רמת החיים הגבוהה אליה אנו מרגילים את עצמנו, תובעת מאתנו שעות עבודה ארוכות ומייגעות וגורמת לנו תשישות מתמדת, חרדה ומתח בלתי פוסקים פן יעלם מקור ההכנסה שמאפשר לנו לקיים אותה.

4. תוצר נלווה נוסף הינו ייסורי מצפון הנגרמים מחוסר יכולתנו לגדל את ילדינו בהשקעת זמן ראויה, מאי שמירה על בריאותנו, מויתור על חופשות ארוכות והקצאת זמן פנוי לתחביבים ולמנוחה.

5. חוסר הוודאות הקיים בסביבה העסקית של שנות האלפיים מאיים עלינו בכל עת בפטורי התייעלות, שינויים מבניים כתוצאה ממיזוגים ורכישות, פיטורים הנובעים משינויים בהנהלה, או סתם כך עקב רצון בעלי המניות להצעיר ולהוזיל את מצבת העובדים בחברה.

6. כל זאת אחרי שהשקענו בביצוע תפקידנו שנים רבות של עבודה מסביב לשעון.

7. שינויים כאלו יכולים לגרום למפנה חד במצבנו הכלכלי, אשר תלוי בד"כ במלואו בהכנסה מעבודה כשכירים, מקור אשר שליטתנו עליו אינה גבוהה.

8. כשמקור ההכנסה היחיד שלנו נעלם, אנו מגלים שכל הרכוש והמותרות שצברנו בעמל כה רב, אינו שווה הרבה ואינו יכול לספק לנו כעת תמיכה כלכלית כלשהי.

9. רוב האנשים אינם מכוונים מאמציהם ליצירת מקורות הכנסה מרובים ואינם משקיעים זמן בפעילות אשר מייצרת הכנסה נוספת להכנסתם מעבודה.

10. רובנו מרוויחים בימי חיינו, באופן מצטבר, סכומים גבוהים מאוד.

11. מי שמשתכר כ- 15,000 ₪ ברוטו בחודש, משכורת בינונית לכל הדעות, מעביר בימי חייו, דרך חשבון הבנק שלו, למעלה מחמישה מליון שקל נטו!!!

12. אפילו עשרה אחוזים מסכום זה, המושקעים באופן רווחי, יכלו לשחרר אותנו ממרוץ העכברים המעיק, ולשפר את חיינו מו הקצה אל הקצה.

13. אם במקום לצרוך את כל הכנסתנו (ובמקרים רבים אף יותר ממנה), היינו דוחים חלק מהרכישות שאינן דחופות, ומשקיעים את הכסף ביצירת מקור הכנסה נוסף, היינו מגיעים תוך מספר שנים למצב בו עומד לרשותנו זרם הכנסות קבוע המאפשר לנו את הרכישה שדחינו ועוד רבות אחריה, מבלי להשתעבד למקור הכנסה יחיד.

14. במקום זאת אנו צורכים את כל מה שמתקבל מהכנסה מעבודתנו, ואף לוקחים הלוואות אשר מקבעות עוד יותר את מקומנו במרוץ ופוגעות באיכות חיינו בטווח הארוך.

15. הדרך להיחלץ מהמרוץ הבלתי נסבל הזה, הנה על ידי הקטנת הצריכה שלנו בהווה, והשקעת כל סכום שביכולתנו לפנות, לכיוון יצירת מקור הכנסה מניב, אשר אינו תלוי בעבודה ובשכר ממנה.

16. עבור רובנו, אין במה שכתוב כאן משום חידוש.

17. אולם, על פי רוב איננו נוהגים בצורה מושכלת, כי אם נכנסים לסחרחרת של צריכה והלוואות, משקיעים את עצמנו במרוץ מטורף, ולא עוצרים לחשוב, אלא רק כשהחיים מכריחים אותנו.

18. אז לעיתים, כבר מאוחר מדי לשנות כיוון.